דפוסים 175 בעיות : קשות וקלות מובן שהבעיה הזאת ( נקרא לה ג'ולי 0 . 2 ) הפכה להיות מסובכת הרבה יותר . כל מה שידעתם על ג'ולי 0 . 1 היה שהיא ידעה לקרוא כבר בגיל ארבע . כשהיה בידיכם רק רמז אחד, פעולת ההתאמה עשתה את העבודה, ואומדן אינטואיטיבי של ממוצע הציונים שלה צץ בדעתכם במהירות . התאמה עדיין היתה יכולה להתרחש אילו היו לכם כמה וכמה רמזים המצביעים כולם לאותו כיוון כללי . לדוגמה, כשקראתם את התיאור של ביל, מנהל החשבונות שמנגן ג'ז, כל המידע שהיה לכם ( "חסר דמיון", "חזק במתמטיקה", "חלש במדעי החברה" ) שרטט דמות קוהרנטית וסטראוטיפית . אם רוב האירועים בחייה של ג'ולי 0 . 2 היו עולים בקנה אחד עם סיפור של התפתחות מוקדמת והצטיינות ( אולי לצד כמה נתונים על הישגים שהיו רק "ממוצעים" ) , גם אז המשימה לא היתה נראית לכם קשה . כאשר מצטיירת תמונה קוהרנטית מהראיות שבידינו, החשיבה המהירה של מערכת 1 אינה מתקשה לפרש אותן . בעיות שיפוט פשוטות כאלה נפתרות בקלות, ובין רוב האנשים שוררת הסכמה לגבי הפתרונות שמתקבלים . אך זה לא המקרה עם ג'ולי 0 . 2 . נוכחותם של רמזים רבים וסותרים הופכת את הבעיה הזאת לקשה . יש בסיפור סי...
אל הספר