176 אליסף תל-אור הבית . אך רבי יהושע אינו מסכין עם גישה זו ומשכנע את אותו ציבור לאכול בשר ולשתות יין . כמו כן, אנו מוצאים שבדור החורבן ולאחריו בוטלה מגילת תענית, על כל הימים הטובים שנקבעו בה מימי שיבת ציון ועד אותו הדור ( יש לציין ששני החגים היחידים שלא בטלו באותה עת היו חנוכה ופורים, ואין זה המקום להאריך בסיבה לכך ) . כמו כן, השבר שהביא עמו חורבן הבית לא היה רק חורבן רוחני אלא גם משבר דתי . מצוות רבות לא יכלו להמשיך ולהתקיים והיו חייבות לעבור שינוי כדי להתאים את הדת לעולם שאין בו בית מקדש . בעיה ראשונה שהתעוררה בהקשר של הקורבנות הייתה הכפרה, כפי שמסופר באבות דרבי נתן : פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים, 46 והיה ר' יהושע הולך אחריו, וראה בית המקדש חרב . אמר ר' יהושע : אוי לנו על זה שהוא חרב, מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל ! אמר לו : בני, אל ירע לך - יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה . ואיזה זה ? גמילות חסדים, שנאמר : "כי חסד חפצתי ולא זבח" . ( אבות דרבי נתן נוסח א', ד', עמ' י"א ) רבי יהושע מבטא בדבריו את המצוקה שבה היה נתון הדור שחווה את החורבן . ורבן יוחנן בן זכאי לא רק עונה לתל...
אל הספר