206 מימי חסקין | ניסים אבישר ( עורכים ) זורקים בכל הכוח, לפגוע, להכאיב . אין נקודות ואין מנצחים . תמיד היינו מנצחים במשחקי הסטנגה והכדורגל למה שבאנו מהשכונה וכל היום היינו משחקים . גם מכות לא היה חסר . אם איזה מניאק עצבן אותנו היו באים החברה, עוברים ת'גדר בהפסקה ומרביצים לו . הבכיינים האלה היו רצים למנהלת וצועקים משטרה . אני אף פעם לא פחדתי מהמשטרה . פעם ראיתי את יוסף בן דודה שלי מכסח שני שוטרים בדרך למעצר . הוא חזר רק אחרי עשר שנים . בחופשות שהוא היה בא אני ודינה אחותי היינו מקשטים לו את החדר . עברו כמה שנים והאשכנזים צמחו וגדלו . כמה הם היו יפים בנעלי אדידס "רום" שלהם ובאוברולים שהיו באופנה . כמה הם היו גבוהים, כנראה בזכות תזונה נכונה, ושזופים, לא שחורים . כמה הם היו חכמים . המורה תמיד הייתה לוקחת אותם כל יום שני לבית ספר לשעת סיפור . כשהיינו הולכים לגנוב כדורי טניס מהמגרש של הטניס היינו רואים אותם הולכים לשיעורי בלט ופסנתר . כמה צחקנו עליהם . אבל כל פסח, אחרי החופש, המורה הייתה מעמידה את המעפן הזה עם הנמשים שיספר לכולם על הסקי בשווייץ . מסכנה אימא שלו, לא התאימו לה המגלשיים . רוני נ...
אל הספר