4 התאמה למודל הסיפורת ההיסטורית־לאומית

302 מיכל פרם כהן 10 לספירה ) , ומשולב בה מעמד הכתרתו של אריסטובלוס השלישי לכהן גדול ( 36 לפנה"ס ) . נורמות הסיפורת ההיסטורית-לאומית תבעו תיאור מדויק של 2 לפיכך מתארים בגד דפוסי החיים והלך הרוח בתקופה המתוארת . בוגדים ודרך ילדים באמינות את אורח חייהם של תושבי ארץ ישראל בימי בית שני, שמתמצה בעבודת אדמה ועלייה לרגל לירושלים 3 בחירתה של פונר כדי להביא מנחה מיבול אדמתם לבית המקדש . מיינקין בתקופת הבית השני תאמה את העדפתם ההיסטוריוגרפית של משכילי מרכז ומזרח אירופה לימי הבית השני . כפי שמבחין יעקב שביט, למשכילים היה קל יותר להתמודד עם ימי הבית השני, שלא נכללו ברובם בקנון המקראי ( למעט ספרי עזרא ונחמיה ) , לא עסקו בתולדות האמונה הישראלית ולא היה צורך לנהוג כלפיהם 4 ימי הבית הראשון נתפסו כ"היסטוריה קדושה" בחרדת קודש . ( historia sacra ) המכוּונת ומנוּוטת בידי ההשגחה העליונה, ואילו ימי הבית השני נתפסו כ"היסטוריה אנושית" שמקורותיה החוץ- מקראיים, כגון מקבים א' ו-ב' ו ספר יוסיפון , מלמדים על מתיחות 5 רוחנית ועל התפלגות לאסכולות . בעקבות התפכחותם מאידיאל ההשתלבות היהודית באירופה, האידיאל המרכזי ב אהבת...  אל הספר
רסלינג