״לנהל חיים של דיאלוג״ אחרית דבר והערות מאת ד״ר ימימה חדד

78 א ח ר י ת ד ב ר לא בכדי השווה מוריס פרידמן את העוצמה הפואטית- פילוסופית של הפרגמנטים האוטוביוגרפיים שלפנינו אל ספריו של בובר אני ואתה ( 1923 ) ודרכו של אדם על פי תורת החסידות ( 1948 ) . אכן בזיכרונות אלו שבובר מעלה טבוע משהו מן הטון של סיפורי החסידות ומן המסר של הפילוסופיה הדיאלוגית . ואולם, בניגוד לשני הספרים הקודמים שהוזכרו, פגישות לא נכתב כספר אלא הפך לספר בדיעבד . זוהי למעשה אסופה של זיכרונות קצרים ומלאי תובנה שנכתבו ופורסמו בזמנים שונים וראו אור לראשונה כיחידה אחת באסופת המאמרים על אודות הפילוסופיה של מרטין בובר ( 1967 ) , בעריכתם של ארתור שליפ ומוריס פרידמן . 16 מוריס פרידמן מעיד שהיה שותף לבחירה, סידור ולעריכה של הפרגמנטים שלפנינו יחד עם בובר, ובעוד שחלק מהפרגמנטים פורסמו בתקופות מוקדמות יותר, חלקם נכתבו לכבוד האסופה . 17 פרידמן אף מדגיש את ערכם המעשי של סיפורי פגישות אלה בדינמיקות קבוצתיות ובסמינרים ואת כוחם לעורר בקורא זיכרונות וחוויית אישיים . 16 ראו הקדמה מאת מוריס פרידמן ( להלן : ״פרידמן, פגישות״ ) Martin Buber, Meetings : Autobiographical Fragments . Edited and Introduc...  אל הספר