172 המשתולל הזה — תרבות ההווה — היא גם שולטת בו . אם רוצים, גם זה נס . המוסיקליות שבה פרתום מרכיביה את משפטיה, המודעוּת שלה להיסטוריה של השירה העברית, הממזרות שבה היא קורצת לשפה הגבוהה ובה בעת לשפת הרחוב אינן רק מעוררות השתאות ; הן גם טבעיות לה לגמרי . היא בת זמנה . היא מתכתבת עם יונה וולך וחזי לסקלי וסילביה פלאת', ועם אלתרמן והומרוס לפעמים, אבל האנרגיה שמניעה אותה היא אנרגיית בִּיט, לא רק הביט של הטכנו והראפ, שנדמים כלחם חוקה, אלא גם של משוררי הביט האמריקאיים ושל אביהם הרוחני, אביה של שירת ה"אני" הגדולה : "רוּחַכַּבִּירָה נוֹשֶׁבֶת בְּתוֹכִי, מַעֲמִידָה אוֹתִי עַל הַשְּׁרַפְרַף הַקָּטָן לְיַד הַכִּירַיִם, / הַיָּרֹק עַדְלָאֹפֶק שֶׁל גִּנּוֹת הַבִּנְיָן וְהַשְּׁכוּנָה הַמְטֻפָּחוֹת שׂוֹרֵף לִי בָּעֵינַיִם, / וַאֲנִי שָׁרָה בְּקוֹל גָּדוֹל אֶת שִׁירַת הַהַחוּצָה הַחוּצָה הַחוּצָה מִכָּאן — / מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ ווֹלְט וִיטְמַן צוֹרֵחַאֶת צְרָחָתוֹהַפִּרְאִית מֵעַל גַּגּוֹת הָעוֹלָם —" . את שיריה הפיצה פרתום לראשונה כאמנית spoken - word , הן בהופעות חיות והן בסרטוני יו-טיוב . החשש כי במע...
אל הספר