102 מְאוֹד — / כְּמוֹפִּילִים נָשְׂאוּאֶת גּוּפָם לְאֵישָׁם לָמוּת . / הוּא עוֹצֵם אֶת עֵינָיו, / מְנַסֶּה לְהִתְרַכֵּז / מוּל הַמַּרְאָה — / לִרְאוֹת מַה נּוֹתַר בּוֹעוֹד מִמַּה שֶּׁהָיָה" . מה שהיה ; שימור העבר ועיבודו, ולאו דווקא הנצחה — אלה נדמים כעיקר עבודתו הפנימית של סוכה, והיא מובילה או מוּבלת תמיד אל מקום אחד, אל נקודת מוצא, שהיא סוף חיים שיכלו להיות ותחילתם של אחרים . "חַיַּיִךְשָׁהוּבַּחֲדָרִים . / עָמְדוּלְיַד חַלּוֹנוֹת . / הִבִּיטוּבְּמַיִם זוֹרְמִים . / הִתְפַּקְּדוּבִּפְנֵי אֵל / שֶׁלֹּא הִבִּיט בָּהֶם מִשּׁוּם מָקוֹם . / חַיַּיִךְ עָבְרוּבִּפְרוֹזְדּוֹרִים, / הִתְפַּשְּׁטוּבַּחוּץ לְאוֹר יוֹם . / קִפְּלוּ, הִנִּיחוּלְבוּשָׁם עַל הָעֲרֵמָה, / וְהָלְכוּאֶל שְׂפַת בּוֹר הַמָּלֵא פִּרְפּוּרִים" . ישירות ואיפוק הם דרכו של סוכה . "נִשְׁמָתִי קוֹלָב עָלָיו / תָּלִית אֶת בְּגָדַיִךְשֶׁפָּשַׁטְתְּ עַל / שְׂפַת הַבּוֹר הָרוֹחֵשׁ / הֲרוּגִים, שְׁנִיָּה / בְּטֶרֶם נוֹרֵית" . ולא פחות מן האם המתה, אולי יותר, נוכחת בשיריו, האחות שנרצחה בעודה ילדה, וילדוּתה עוד חיה בלבו כחיוך מיטיב ו...
אל הספר