64 ישראל המאירי מתברר, לא רק את הבמאי והשחקנים, אלא אף אנשי הנהלה ועיתונאים, שגויסו למסע יחסי הציבור של התיאטרון . שבחים הורעפו על המחזה, בעוד תוכנו המדויק נשמר עד תחילת החזרות 114 קשה אפוא לתאר ניגוד קיצוני יותר תחת מעטה של סודיות . בין נסיבות יצירתן של שתי הדרמות שבמרכז חלקו הראשון של דיוננו : יוסף חיים ברנר הצעיר, התלוש, הרעב ללחם, גולה נרדף ובודד, שבתוך ריק תרבותי – לשוני יוצר לפתע דרמה עברית גדולה, ולעומתו נתן אלתרמן המשורר הבשל, עמוד תווך של תרבות עברית מבוססת, שהתיאטרון, כאחד ממוסדותיה המרכזיים, מאמץ בברכה את המחזה שלו ומתגייס כולו לקידומו, הן מקצועית – דרמטורגית והן ציבורית – תקשורתית . אך דווקא על רקע הניגוד, המתקשר כמובן לשוני היסודי באישיותם ובאופי יצירתם של השניים, בולטים כמה נתונים דומים . מדובר בשניים מן היוצרים הנודעים והנחשבים של הספרות העברית, אשר פנו, איש בתורו ובנסיבותיו השונות, אל הכתיבה הדרמתית . בנסיבות החיים השונות כל כך חוו השניים משבר יצירתי, שאף הפך לתמה מרכזית בדרמה שכתבו . פנייתם של השניים לדרמה זכתה להכרה ביקורתית מוגבלת וספקנית, בלא כל יחס למעמדם הציבורי –...
אל הספר