64 אריסטו מסמנים בראש ובראשונה, ריגושי הנפש ] pathêmata tês psukhês [ , אלה זהים לגבי כולם, והדברים שאותם ריגושים הם דימוייהם ] homoiômata [ זהים גם הם 1 שכןלגבי כולם . על אלה כבר דובר בספרי על הנפש , זהו עניין לחקירה אחרת . כשם שבתוך הנפש יש לעיתים מחשבות שאינן [ ניתנות ] לאימות או להפרכה ולעיתים מחשבות שהכרחי להפריך או לאמת אותן, כך גם לגבי הדברים הנהגים בקול . שהרי אמת ושקר הם עניין של צירוף והפרדה ; השמות והנשואים כשלעצמם כמוהם כמחשבות שאין בהן צירוף והפרדה . כך למשל [ השם ] "אדם" או [ הנשוא ] "לבן" : [ אם אומרים את אלה ] בלא להוסיף דבר, אין בהם לא אמת ולא שקר . וסימן לכך הוא זה שאפילו "צבי-תיש" [ הוא מונח ה ] מסמן דבר מה, אך עדיין אין הוא [ אומר דבר ] אמיתי או שקרי, כל עוד אין מוסיפים את הקביעה שהוא קיים או אינו קיים, [ וזאת ] בין אם [ הדברים אמורים ] באופן כללי ובין אם בזמן נתון . 10 15
אל הספר