176 אלינה שלקס כך מכניס אותנו פיטר פן למושא ההתבוננות של הפרק הזה - הצל - כסוג של כפיל קונקרטי ומטפורי של הקיום האנושי . ביצירות שונות הצל מסמל איכויות ספציפיות של האדם ולעיתים מייצג את הדיאלקטיקה בין זהות מובחנת ובין היעדרה . הצל נוכח או נעלם בהתאם לקיומו ולמיקומו של מקור האור הנופל על האובייקט, ובאופן אנלוגי נוכל לומר שהצל מסמל את הדיאלקטיקה בין נוכחות אנושית ובין פוטנציאל היעלמותה . לדיאלקטיקה זו קשר הדוק לתהליכים של היווצרות סמלים, כשהסמל איננו האובייקט עצמו, אלא מובחן ממנו ומזכיר אותו בהיעדרו . נוסף על כך, הצל מסמל את יכולת הראייה המובחנת, המורכבת, זאת בהתבסס על כך שבאור מלא או בחושך מוחלט אנחנו נתונים במצב של ריק ראייתי, כלומר ללא יכולת להבחין בין עצם לעצם . רק בתנאים של חושך מואר או של אור מעורפל מתגלות האיכויות השונות של המציאות הפיזית והקונקרטית, ובהתאמה אנלוגית של המציאות הנפשית המופשטת . אלברט פון שאמיסו ( von Chamisso ) כתב את היצירה שלומיאל ( 1827 , Schlemihl ) על אודות נער עני - שלומיאל - שפוגש אדם המציע לו לקנות את צילו תמורת ארנק קסם שבו הכסף אינו נגמר לעולם . ג'ורג' קר...
אל הספר