2 אי־נראות וקרעי זהות: כוהני דת (קייסים) זקנים בישראל

55 כמו בובות בחלון ראווה - האופן שבו הקייס תופס את עצמו . - תחושתו הסובייקטיבית של הקייס ביחס להצלחה או לכישלון של הגשמת חלום עלייתו לארץ ישראל . - האם הקייס הביע מרירות או צער ביחס לעצם ההחלטה לעלות לישראל ? - האם יש לו תוכנית לעתיד ? - כיצד הוא תופס את "החיים המודרניים" בישראל ? - האם הוא תופס את זהותו כישראלי או כאתיופי או שניהם יחד ? מכיוון שקיימת הטרוגניות רבה בין המרואיינים, בחרנו להציג בפני הקורא שתי קבוצות משנה של קייסים זקנים, שאותן כינינו "שורדים" ו"נואשים" . להבחנה זו הגענו באמצעות הגישה הנרטיבית הבוחנת את מקומו של האדם לנוכח התייחסותו הסמלית לחייו ולסיפור שאותו הוא מספר . אנו סבורות ש"השורדים" יצליחו למצוא משמעות חדשה לחייהם בישראל, תוך ניסיון לשמר קרעי זהות משמעותיים מהעבר . לעומתם "האבודים" ימשיכו לערוג למעמדם שבעבר, בהיותם מנותקים מחומרי חייהם בהווה, כשהמשמעות שהם מוצאים בחייהם הנוכחיים דלה . שתי קטגוריות המשנה עשויות לבטא, לדעתנו, את יכולותיהם האישיות של המרואיינים במציאת משמעות חלופית לחייהם במקומם החדש . ב . ממצאים אתנוגרפיים קבוצת השורדים ‘נלחמתי כדי לקבל את בית הכנס...  אל הספר
רסלינג