בעיית סמכותו, תוקפה והתקבלותה

104 רועה עדרו וממלאין אותה שמן, ונותנין אותה על פי הנר בערב שבת עם חשיכה כדי שיהא 31 דולק ושוהא בלילי שבת . והיו שם זקנים ולא אמר אחד מהן דבר' . בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא הוטלו גזירות שמד על ידי הרומאים, ובהם איסור לימוד תורה . רבי יהודה בר אלעאי מספר כי בעת ששהו בעליית בית נתזה בלוד, שם למדו בהסתר, היו נוקבים שפופרת ביצה וממלאים בה שמן . את שפופרת הביצה היו מעמידים על פי הנר בערב שבת עם חשיכה, כדי שזה ידלוק לזמן ממושך בליל שבת . המקור בתוספתא מספר שהיו במקום זקנים שלא העירו ולא אסרו על כך . זאת, בניגוד לאמור לעיל על האיסור לכרוך יחד חומרים, אשר אחד מהם משמש להדלקת נר לשבת והשני לא . כלומר, על בסיס ההסכמה שבשתיקה של הזקנים נותן עורך התוספתא להבין כי רבי יהודה מסכים להיתר . דברים אלה תואמים לאשר מביא עורך המשנה : 'לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר, בשביל שתהא מנטפת, אפילו הוא של חרס ; 32 ורבי יהודה מתיר' . מסתמן על פי מקורות אלה שרשב"ג רואה בבית אבא מקור סמכות להנהגתו הדתית, ורבי יהודה יכול אף הוא להישען על כך . זאת בנוסף להישענות על מה שנראה כהסכמתם של הזקנים, אם ...  אל הספר