צ'ולנט הוא ניצוץ - אלוֹה | 95 | הבסיסית שהיתה נחלתו של ה"ליברל" היהודי האירופי ביחסו למורשת אבות . אבל האמביוולנטיות ניכרת כמובן גם בצד ההפוך — בעמדה האירונית כלפי ניסיון ההיטמעות של היהודי, משמע היינה עצמו, בתרבות הגרמנית . טענתו הידועה של גרשם שלום, "דו - שיח גרמני - יהודי לא היה ולא נברא", 5 זוכה ב"יהודה הלוי" לאישור קטלני בקריקטורה הסָטירית של "התובע הִיציג, ששמו היה פעם איציק" . 6 איציק - היציג המיר את האל"ף בה"א בגלל קדושת Hתואה ( קדוש בגרמנית : Heilig ) , ועכשיו רק נאמניו יודעים "כי קדוש שוכן בהיציג" . מנקודת הראות של בגרותו המפוכחת משקיף היינה בכאב ארסי על עצמו ועל ניסיונותיו להתבולל בסביבתו . והרי גם שמו שלו מתחיל ב - H — ואפילו פעמיים . אבל שירה עשויה מילים . וכאן, ברובד הלשוני, עיקר הטלטלה שהשניות העמוקה מטלטלת את היינה . ב"הנה האיש" ( Ecce homo ) התנבא ניטשה בלי צניעות מזויפת ש"פעם יגידו שהיינה ואנוכי היינו האמנים הראשונים במלוא מובן המילה של השפה הגרמנית" . 7 ואילו קארל קראוס טען שהיינה היכה על סלע הלשון הגרמנית, ומה שיצא לא היה מים אלא בושם . אבל הבושם שעולה מ"ספר השירים"...
אל הספר