התעללות בילדוּת בקרב רוצחים סדרתיים

82 אבי זלבה פסיכולוגית הייתה % 50 . נתון נוסף מעניין היה באחוז הגבוה ( % 68 ) של סוג כלשהו של טיפול רע, ללא קשר לסוג התעללות . הזנחה הייתה נפוצה באותה מידה אצל הרוצח הסדרתי ( % 18 ) ואוכלוסיות הנורמה החברתית . החוקרים הסכימו כי תוצאות המחקר הזה אינן יכולות להביא למסקנות חד משמעיות, שכן רוב המידע הוא מצד שלישי . חלק מהרוצחים הללו ינסו למצוא עוגן והסבר לפעילותם, חלקם ינסו לשמר את מעמדם בבית הסוהר כ"קשוחים ואכזריים מבחירה", חלקם שיקרו ( כיאה לפסיכופתים ) ולא כולם מסכימים להגדרת ההתעללות – ומכאן שהמשמעות המוענקת להם תהיה שונה . לעניות דעתי, גם כאשר אני מתחשב במדגם הקטן שאינו מייצג נכונה את כלל הרוצחים הסדרתיים, אפשר לראות שקיים קשר חלקי, לפחות בין ההתעללות שהם חוו בילדותם לבין הפיכתם לרוצחים סדרתיים למרות שהמחלוקת בנושא תימשך לעד . מחקר אחר מראה תוצאות שונות : % 42 מהרוצחים הסדרתיים שהורשעו סבלו בהיותם ילדים מהתעללות פיזית בתוך המשפחה או מהסביבה הקרובה . % 74 סבלו מהתעללות פסיכולוגית . נראה כי התעללות מינית הייתה מאפיין בולט בקרב רוצחים סדרתיים, שכן % 35 היו עדים להתעללות מינית ו- % 43 היו...  אל הספר