דוקטרינת מונרו

138 פרק שלישי במשא ומתן ידידותי את הזכויות והאינטרסים של שתי האומות בחוף הצפון- מערבי של היבשת . [ . . . ] בשיחות שאינטרסים אלה הניבו ובהסדרים העשויים להתהוות בסופן, נמצאה ההזדמנות ההולמת לקבוע כעיקרון הנוגע לזכויותיה של ארצות הברית ולאינטרסים שלה, כי יבשוֹת אמריקה, היות שהשיגו את חירותן ועצמאותן והן שומרות על מעמדן זה, לא יהיו מעתה יעד להקמת מושבות של אף מעצמה אירופית בעתיד . [ . . . ] בפתיחת המושב האחרון נטען כי בספרד ובפורטוגל מתנהל מאמץ גדול לשפר את תנאי החיים של תושבי שתי הארצות, ונראה שהוא מתבצע בסובלנות יוצאת דופן . מיותר כמעט לציין שעד כה הייתה התוצאה שונה מאוד מהמצופה . מאז ומתמיד עקבנו בדאגה ובעניין אחר ההתרחשויות באותה פינה של העולם, שקשרינו עימה הדוקים כל כך והיא כור מחצבתנו . אזרחי ארצות הברית רוחשים רגשות ידידותיים ביותר לחירותם ולאושרם של אחיהם בעברו האחר של האוקיינוס האטלנטי . מעולם לא לקחנו חלק במלחמות של מעצמות אירופה בעניינים הנוגעים להן, ואין הדבר עולה בקנה אחד עם מדיניותנו . אנו מוחים או קמים להגנתנו רק כשזכויותינו נפגעות או מאוימות באופן חמור . המהלכים בחצי הכדור ...  אל הספר