פרק שלישי | מחרדה לאומית ללאומנות חרדית 82 מנומקת הנתפסת בציבוריות הישראלית כפרגמטית מבחינה פוליטית ומדינית ; המגמה האחרת ביטאה גישה מפרידה וטהרנית שהופנתה כלפי קבוצות לאומיות וסגנונות חיים הנחשבים בקרב יהודים חרדים כ " אחרים " או כ " טאבו " . אם המגמה הראשונה הולידה עמדה פוליטית נוחה , המגמה השנייה הולידה עמדה פוליטית וחברתית אסרטיבית , המאתגרת את הדפוסים החילוניים והדמוקרטיים בחברה בישראל . אפתח בהצגת שתי שאלות ציבוריות שהקנו לרב עובדיה יוסף פרסום רב : שאלה הלכתית שהתעוררה לאחר מלחמת ששת הימים בעניין עליית יהודים להר הבית , ושאלה מדינית שהתעוררה בעקבות מלחמת יום הכיפורים , בעניין מסירת שטחים מארץ ישראל תמורת שלום . השאלה הראשונה כמעט ולא נידונה במחקר ואילו האחרונה נלמדה לא מעט , לרוב בהקשר של ניתוח עמדותיה המדיניות של ש " ס . בהמשך אבליט את אחד הנימוקים לעמדתו המדינית של הרב עובדיה ואדון בהקשרו בשיח הלאומני בחרדיות המזרחית בהנהגתו . חרדה לאומית - איסור והיתר איסור העלייה להר הבית שתי תנועות לאומיות אויבות - יהודית-ציונית וערבית-פלסטינית - ראו בדת מקור השראה לתביעתן הלאומית על ארץ ישר...
אל הספר