הקדמה

8 רוזה לוקסמבורג חשבו שהיא רק אקורד פתיחה של עשורי רצח והשמדה . אחרים אחריהם ייחלו שנפילת החומה בברלין תסיים את המאה האכזרית והאידיאולוגית הארורה הזו . אלה גם אלה טעו מאוד . ראו זה ) לא ( פלא, כאז כן עתה ; מלחמות העולם לא תמו ; הן הרי לובשות צורות חדשות ורעות לנגד עינינו מדי יום ; האכזריות של הלוחמים, של כלי המשחית מחוללי הכלכלה והטכנולוגיה, וכמוה הציניות של המדינאים והמנהיגים, לא נרגעות לרגע . וגם המאבק על פניה של חברה אנושית צודקת ומתוקנת נטוש במלא עוזו, כמעט בכל רחבי העולם . לוקסמבורג, כמו נביאה קדמונית, לא צפתה את פרטי פניו של העתיד . היא לא כתבה על הח׳ליפות האסלאמית המסתערת, ולא על הברקזיט . לא על טראמפ ולא על הרשתות החברתיות . ועם זאת החיבור הזה שלה — יוניוס — הוא רלוונטי כתמיד, דווקא משום שהוא מתעלה גבוה והרחק מעל לניואנסים של הפרטים הקטנים ומיטיב לגעת ולנבא את הממדים האנושיים, הבסיסיים וממילא הנצחיים . כבר מהשורה הראשונה של יוניוס מתחילה התנועה בין מה שהיה למה שהווה : ״הטבח ההמוני היה לעניין יומיומי, מעייף וחדגוני, מבלי שהניע את הפתרון צעד אחד קדימה או אחורה . חוכמת המדינה הבור...  אל הספר