גי דבור / שני דו״חות על דריב (1956)

מלחמת הרחובות והבתים 274 ״מהמטע שלו״ . הוא אמר גם שיכיר להם את אשתו, אבל אחר כך, ומבלי שתהיה בכך סתירה לכאורה, הוא אמר שלמחרת ״הוא יהיה אלמן״, כי אשתו נוסעת מוקדם בבוקר לניס במכונית . אחרי שיצא מהבר, ק׳, שנשאל על כך ( בלי לדעת דבר על פעילותם של הלטריסטים ) , אינו יכול להוסיף דבר חוץ מזה שהוא ראה אותו שותה כוסית פעם אחת, לפני כמה חודשים . למחרת, ג' מגיע לפגישה עם אשתו, אנטילית בת גילו, די יפה . הוא מכין פונץ׳ יוצא דופן עם הרום שלו . ג' ואשתו מפעילים כוח משיכה שטבעו לא ברור על כל האלג׳יראים בבר, שהם נלהבים וביקורתיים כאחת . מהומה בעלת עצימות בלתי – רגילה מיתרגמת להתנפצות כל הגיטרות יחדיו, לצעקות, לריקודים . ג׳ מחזיר מיד את השקט כשהוא משיק כוסית לא צפויה לכבוד ״אחינו שמתים בשדה הקרב״ ( על אף שבתאריך זה, להוציא את הודו – סין, לא התקיים עימות צבאי כזה או אחר בשום מקום ) . השיחה מתחילה לקבל אופי הזוי כמו השיחה אמש, אך הפעם בהשתתפות אשתו של ג׳ כשג״ל מבחין שהטבעת שג׳ ענד בערב הקודם ענודה עכשיו על האצבע של אשתו, הוא פונה בקול נמוך לז״א, מזכיר לו את הערותיהם בליל אמש על זומבים וסימני ההיכר של כת...  אל הספר