להילחם ברחובות 145 של המשמר הלאומי בפריז נתון במחלוקת, אם כי רוב ההיסטוריונים מימין ומשמאל נוקבים ( לפעמים תוך עריכת סיכום שגוי ) במספר 417 . לפדרציה של המשמר הלאומי בפריז היו כמה סיבות טובות לשמור את התותחים בחזקתה . ראשית, המלחמה עם הפרוסים לא באמת נגמרה, הם עדיין היו בסביבה והיו עתידים להישאר בתחומי הטריטוריה הצרפתית הלאומית עד לגמר חשבון תשלום החמישה מיליארד . ובכלל, ביסמארק עדיין לא סיים את כל ענייניו עם הצרפתים, שכן אותו מסמך אותנטי שעליו הצביעה האספה ועליו חתם תייר היה כזכור רק הסכם הש לום המוקדם, זה עדיין לא היה סוף פסוק . לאחר שנאלץ לשבוע מרורים במהלך המשא ומתן על שביתת הנשק ועל ההסכם המוקדם ואפילו על הביקור בלובר, לתייר המתין עוד משא ומתן עם ביסמארק על ההסכם הסופי, שעליו יצטרך לחתום אחר כך בפרנקפורט . שנית, לשם מה בכלל תייר זקוק לתותחים ? אם יש לו צורך בתותחים הוא לא היה צריך לתת את תותחיו לפרוסים . ומאחר שחתם על הסכם השלום, נראה היה שאין לו שום כוונה לחדש את המלחמה עם הפרוסים אלא להפך, שהוא מעדיף לעבוד בשבילם . לפיכך, הקנים הללו לא נועדו להגן על המולדת, אלא במוקדם או במאוחר ...
אל הספר