מלחמת הרחובות והבתים 38 לשמר את המרכזיות, לשמור על המרכז ולשלוט עליו וממנו התבטאה באופן מסורתי במבנה הקונצנטרי והרדיוצנטרי של פריז, שהתפתח בהדרגתיות כסדרה של פרויקטים היקפיים שקודמו בעיר והרחיבו אותה, החל בחומות של תקופת לוטסיה הגאלית-רומית ועד לכביש ה״פראנסיליין״ ( Francilienne ) המקיף את מחוז אִיל-דֶה-פראנס של ימינו : באופן זה, המרכז סומן שוב ושוב על ידי מעגלים מתרחבים של חומות, מכשולים, דרכים, בולווארדים ומסילות ברזל שביניהם הוקמו רבעים, שכונות ופרוורים . ייתכן שהריכוזיות הזאת היתה גם הסיבה לכך שעד אמצע המאה ה - ,19 פריז הלכה נגד רוח התקופה, ובמקום להיפתח אל העולם ואל אירופה, להאיץ את בניית תשתית מסילות הברזל והדרכים ולפתח את מערכת הסניטציה העירונית, היא דווקא הלכה ונסגרה . ב - ,1849 בעת שהמרשל בוז׳ו כתב את מלחמת הרחובות והבתים , המרכז ההיסטורי של פריז היה עדיין מוקף בחומת ה״פֵרם-ז׳נרל״ ( - Ferme générale ) , שריד ארכאי של המונרכיה הישנה . החומה הושלמה באמצע שנות השמונים של המאה ה - ,18 שנים ספורות לפני המהפכה, ונועדה לא למטרות הגנה אלא לצורך גביית מס . חומותיה והרחבותיה של פריז בזו...
אל הספר