הצלת חיים תוך כדי גרימת נזק, וחוכמתו של רבה

164 איפה הכסף ? והשליכו לנהר . החמור שנפל למים טבע ומת . מצד אחד היתה כאן פעולה של הצלת אנשים רבים מטביעה, אך מצד שני בעל החמור הפסיד את החמור, רכושו, ונגרם לו נזק . לאחר סיום השיט הגיע המציל שהטביע את החמור לבית הדין להישפט על - פי הכלל שנקבע, שהציל את עצמו ואת זולתו באמצעות ממון חברו, הלוא הוא שווי החמור, ועליו לשלם את הנזק . הדיין היה החכם רבה, והוא פסק, די במפתיע, שהאיש פטור מתשלום עבור החמור . החכם אביי, בן אחיו של רבה, שואל את החכם רבה בתמיהה רבה : “הרי אדם זה הוא בגדר ‘מציל עצמו בממון חברו׳, ואיך ייתכן שפטרת אותו מתשלום הנזק ? ״ מתשובת רבה לאביי אנו לומדים על כלל נוסף שחל במקרים כאלה . למעשה, ניתן לומר שכלל זה הוא בעצם מקרה מיוחד של “מציל עצמו בממון חברו״ . מה הסביר רבה לאביי ? היה כאן מקרה של “רודף״ ו״נרדף״ . “רודף״ הוא אדם שנחשב כמתכוון להרוג את זולתו . כזה בדיוק נחשב בעל החמור . בעל החמור, שהעלה את חמורו על המעבורת לפני שבאו האנשים ( כנראה כדי להימנע מוויכוח איתם על נוכחות החמור ) , ידע שהחמור לא ישב בשקט במעבורת, והוא נחשב לאדם רודף . “נרדף״ הוא האדם שמציל עצמו מן הרודף, גם ...  אל הספר
אוריון הוצאה לאור