היין של רבא 89 בנוסף, מקומות שמהלו בהם יין במים היו ידועים, ובכל מקום כזה ידעו מהי כמות המים הנמהלת — חצי, שליש או רבע ( תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ס׳, ע״א ) . ואחרי כל זה, אנחנו קוראים בתלמוד הבבלי סיפור על החכם רבא, שהיה ראש ישיבת מחוזא בבבל וגם מוכר יין, שמהל יין במים והעביר אותו לסוחר ביין . נשמע נורא ? ודאי ! אז מה קרה כאן ? בתחילת הסיפור, הנמצא במסכת בבא מציעא, דף ס׳, ע״א, מסופר שהביאו לרבא יין מחנות . היה זה יין חריף מאוד . רבא מהל אותו במים, טעם ממנו, והיין המהול לא היה לטעמו . אז — “שדריה לחנותא״, כלומר שלח אותו רבא לחנות . קראנו במשנה במפורש, שאסור להעביר לסוחר ( תגר ) יין מהול במים, כי יש חשש רציני שהסוחר ימכור את היין כאילו אינו מהול, כלומר במחיר גבוה . זה בדיוק מה שאמר החכם אביי, שהיה יחד עם רבא אחד מגדולי הדור, והיה גם חבר של רבא . הוא קופץ בסערת רוחו ואומר לרבא : “והרי אנן תנן : ולא לתגר אף על פי שהודיעו ! ״ כלומר, הרי למדנו שאסור לתת לסוחר גם אם ידוע לו שהיין מהול ! ובקיצור : “מה עשית ? ! ״ רבא נראה רגוע מאוד ומשיב בשלווה : “מזגא דידי מידע ידיע ! ״ כלומר, מזיגת היין...
אל הספר