“אוכלים“ 133 שונים : כרם נבות ( פסוקים 2 - 3 — שם מציע אחאב לנבות לקנות ממנו את הכרם ) , חדר משכבו של המלך ( המיידע את איזבל אשתו בדבר כישלון המשא ומתן עם נבות, תוך שהוא משמיט מהדיווח את הצעתו הכספית הנדיבה לנבות, על מנת שלא להצטייר כחלש בעיני אשתו, מה שמזכה אותו בהתגייסותה המלאה להסדרת הנושא ) , עירו של נבות ( פסוקים 11 - 14 — ביצוע הצו המלכותי וסקילת הנאשם ) , ארמון המלך ( פסוקים 15 - 16 — אחאב זוכה בכרם ) וסגירת מעגל שוב בכרם ( פסוקים 17 - 27 — תוכחת אליהו ואבלו של אחאב ) . יאירה אמית הצביעה על ארגונו הסימטרי של הסיפור : כרם — ארמון — מקום המשפט — ארמון — כרם ( אמית : 61 - 64 ) , וכדאי לתת את הדעת על כך שמעבר לאסתטיקה, יש בסימטריה הנ“ל גם ממין האתיקה, שכן מקום ראשית החטא הוא גם מקום גזירת הדין . כפי שנראה מיד, המחזה של שבתאי יפר את הסימטריה הזו, יבחר במקום התרחשות אחד בלבד : חדר האוכל בהיכלו של אחאב, ויחתור ליצירתה של חוויה דיסהרמונית בעליל על הקורא / הצופה . מן הטעם הזה יושמטו מן המחזה גם הנבואה לאחאב, אבלו, והודעת אלוהים לאליהו כי עקב כניעת המלך, תתרחש הרעה רק בימי בנו ( כפי שאכן ...
אל הספר