8. האוטוריטריות החדשה במצרים: יציבות ושבריריות בתקופת עבד אל־פתאח א־סיסי

י צ יב ו ת ו ש ב ר י ר י ו ת ב ת ק ו פ ת ע ב ד א ל-פ ת א ח א-ס י ס י 161 עמדה על סף התפרקות בעקבות מלחמת אזרחים או קונפליקט מזוין בין הצבא לאזרחים . אמנם מוסדותיה, שהיו בנסיגה עוד קודם להתקוממות 2011 , חוו זעזוע, 5 בכל תקופות המעבר,אולם הם לא איבדו את יכולת התפקוד הבסיסית שלהם . מהפלת מבארכ והעברת השלטון לידי המועצה העליונה של הכוחות המזוינים, דרך עלייתם ונפילתם של האחים המוסלמים, ועד לתפיסת השלטון בידי א-סיסי ביולי 2013 , נותרו מוסדות המדינה, ובעיקר הצבא, הכלי העיקרי להפעלת הכוח ולאספקת שירותים בסיסיים לאוכלוסייה . במהלך תקופה זו, שהתאפיינה בשסע חברתי ופוליטי בין הזרמים האסלאמיסטיים לבין הקבוצות האזרחיות, לא איבדה האליטה הצבאית את השליטה במערכת הפוליטית שבה היא מחזיקה מאז מהפכת 6 יולי 1952 . 7 שאלת היותה של מצרים “מדינה כושלת“ לא ירדה מהפרק מאז נפילת מבארכ . ההגדרות השונות של המושג “מדינה כושלת“, למרות ההבדלים התאורטיים ביניהן, מתייחסות ברובן לישות פוליטית הנעדרת יכולת לספק לאזרחיה שירותים בסיסיים ( ביטחון, תשתיות, שלטון חוק, שירותי יסוד וכו‘ ) ומתייחסות לשני ממדים השזורים זה בזה : המ...  אל הספר
כרמל