רוני ברבש 137 אלא לחיסול מובילים את היהודים, לא עלה על הפרק את מי ניתן לקחת ואת מי לא מקרב יהודי בודפשט . הוא בחר להציל את כל יהודי העיר . . . " הסתירות הללו והעמימות בזיכרונות אינם מאפשרים גם היום לקבל תמונה מלאה וברורה . רק מי שלא רצה לדעת, יכול היה להתחמק מלראות את המוני היהודים המובלים מבתיהם לגטאות ולאחר מכן לרכבות הגירוש . הידיעות שהגיעו מפי עדי ראייה לא הותירו מקום לפרשנות . לנוכח האכזריות, היחס הקשה והסבל, היו כאלה שלא יכלו להישאר אדישים . היה חשש להביע דעה מנוגדת, אבל המחאה החלה לצוץ מתחת לפני השטח ובצינורות חשאיים . אזהרות החלו להגיע לממשלה ולמושל . גם במדינות מחוץ להונגריה שמו לב למהירות הלא רגילה של הגירושים, לאדישות של ממשלת הונגריה ולפסיביות של המושל . עקב כך החלו להגיע אזהרות ומחאות מכיוונים שונים בהונגריה ובמערב . חלק ממדינות המערב הטילו את האחריות על האומה ההונגרית כולה . הראשון שהשמיע את קולו היה נציג הוותיקן בהונגריה, אנג'לו רוטה . ב - 23 במרץ 1944 , מיד עם הקמת הממשלה החדשה, הוא נפגש עם ראש הממשלה החדש סטויאי וביקש למתן את הצווים נגד היהודים . גם בהמשך היה רוטה אחד ...
אל הספר