182 ורד בר "כל פעם שאני בא לכאן אני מהמר, אני לא מרגיש שאני מקבל כאן משהו, אבל החלטתי שמה שיהיה, יהיה" . מנהלת התוכנית : "זה בטח קשה לבוא בלי לדעת מה מקבלים ואם בכלל . . . בקלף של המטוס, האם אתה זה שמטיס או מישהו אחר ? " . המשתתף : "אני רוצה להאמין שאני מטיס" . הוא כועס מאד על מנהלת התוכנית בטענה שהבטיחה לו להשתלב בקורס מחשבים ולא קיימה את הבטחתה . מנהלת התוכנית : "אתה אומר שאתה מטיס . איך זה מתקשר לכך שאתה משאיר לגמרי בידיי את האחריות להשתלבותך, או אי- השתלבותך בקורס המחשבים ? היכן האחריות שלך להשתלבות בקורס ? " . המשתתף : "אבל את הבטחת, אמרת שתאפשרי לי להשתתף בקורס שמאוד חשוב לי" . המנהלת : "אני לא זוכרת, אבל נאמר שאתה צודק ושהבטחתי, אתה לא ניגשת אליי להזכיר לי וזה נשאר ככה . ונאמר ששכחתי, תראה מה אתה בוחר לעשות - לקטר, להאשים ולא לעשות משהו שמקדם אותך . אתה בוחר לכעוס, ולא משאיר אופציה אחרת" . משתתפת אחרת אומרת למנהלת התוכנית : "גם אני רציתי קורס מחשבים, הבנתי שאין . אני יכולה להגיד לך שכמקום עבודה אתם אומרים שאתם רציניים, אבל אין לנו אמון בכם, אתם לא מהימנים" . המשתתף המתנגד : "תדע...
אל הספר