109 א ג ד ה ל מ ע ש ה חד בר נש הוה מייכיל את אביו תרנגולים פטומים, חד זמן אמר ליה אביו : ברי אילין מנן ליך ? אמר ליה : סבא סבא אכול ואדיש דכלבין אכלין ואדשין, ונמצא מאכיל את אביו פטומין ויורש גיהנם . [ איש אחד היה מאכיל את אביו תרנגולים פטומים, פעם אחת אמר לו אביו : בני, אלו מנין לך ? אמר לו : זקן זקן, אכול והיה אדיש, גם כלבים אוכלים באדישות . ונמצא מאכיל את אביו פטומין ויורש גיהנום ] . כיצד כודנו בריחיים ויורש גן עדן ? חד בר נש איטחין בריחיים, אתית מצוותא לטיחנייא, אמר ליה אבא עול טחון תחתי, אין מטת מבזייא טב לי אנא ולא את אין מטת מילקי טב לי אנא ולא את, נמצא כודנו בריחייא ויורש גן עדן . [ איש אחד היה טוחן ברחיים, הגיע "צו קריאה" לטוחנים . אמר לו : אבא, טחון במקומי ואני אלך . אם יהיו ביזיונות, עדיף שאהיה זה אני ולא אתה, ואם נקבל מלקות, טוב שאקבל אני ולא אתה . נמצא כודנו בריחים ויורש גן עדן ] . הכלל היסודי שעולה מהסיפור הזה הוא שמצוות כיבוד אב ואם איננה טקס או "ריטואל" דתי, אלא חובה אנושית . משמעות הדבר היא שמצוות כיבוד אב אינה ברת מדידה וכיול כמו נטילת ידיים . אין למדוד אותה בשווה פרו...
אל הספר