642שנה א פרק ה מ ש כ פ ריו ןכ אח רמ פ יב י ןו עצ מ ומפיב י ןא ו מ ר י םו ח כמ י םיים שאינן במשנה עצמה . בינ ) . כמו במשנה הקודמת ( פ"ד מי"א – ח י י בב ו עם זאת, ההלכה בשבועת עדות אינה זהה בהכרח לזו של שבועת הפיקדון . מדרש ספרא ואתכנשבעהמושבעאתבועשהשלאבפקדוןאמרתאםלאהדרשות : "משווה בין שתי בוועשההואיל, כשוגגהמזידואתכנשבעהמושבעאתבושעשהכאןתאמר, כשוגגהמזיד " ( ויקרא, דיבורא דחובה, פרק י"א ה"ג, כב ע"ד ) . כשוגגהמזידואתכנשבעהמושבעאת , משמע שבשבועת עדות "מפי אחרים"מת הוא מינוח אחר ל"מפי עצמו" לעו"מושבע כנשבע" השלישית בטבלה ( אחת מהעמדות המיוחסות לרבי מאיר ) , , שזו העמדה "מושבע כנשבע" מר מה ההבדל ביןהדין שונה, ולא נא – "קדון "לא עשה מושבע כנשבעואילו בשבועת פי הנשבע מפי עצמו לנשבע מפי אחרים . אפשר שבשבועת פיקדון מדרש הספרא מקבל את לה להלן ) . גם בטב 1דת רבי מאיר לגבי שבועת עדות כמו שהיא במשנה ( עמודה מס' עמ ( לרבי "מפי אחרים"כדין "עצמומפי"המדרש בירושלמי קובע בפשטות שבשבועת פיקדון דין ע"ב ) . לנוחות העיון - ( לו ע"א"מחוץ לבית דין" כדין "בבית דין"ורשים שדין מאיר ) , וחכמים ד ות לגבי שבועת עדות מה...
אל הספר