240 פרק ה משנה א לה היאיאבל הקביעה שהדם הוא כגוף הנב . זו הלכה ידועה ששורשיה במקרא, מטמאתלה ינב בפירושנו . למעשה גם הקביעה שדם אדם מטמא איננה קביעה הבאה מעצמה . קביעה נפרדת הסברנו שהשאלה היא בדבר דם היוצא מנבילה ( שהיא . למשנה זו ( פ"ח מ"ד ) נחזור לשאלה מפרש "'דם נבילות , נצטט אותו במלואון שלהל, ושלמיאבל היר . טמאה בעצם הגדרתה ) ן כמוב , דם השרץ כבשרו מטמאןתנינן תמ . הא לטמות מטמא . מהו טהור ? טהור מלהכשיר, שהיא טהור , שבת פ"ח ה"אשלמילנו כיוצא בו כשיעור טומאתו" ( ירון ואי, לנו כיוצא בון ואי, ואינו מכשיר פרי איננו מקבל טומאה עד . אהמלקבל טואלא בהכשר, מדובר בטהרהן אין אם כ . יא ע"א ) . לדעת בית שמאי ) , מכשירה לקבל טומאה ( הוהרטבה בדם נבילה טהורה איננו מטמא, שיירטב התלמוד מנסה לקבוע שגם דם נבילה . השרץ דמו מטמא ואיננו מכשיר לקבל טומאהכך גם כך . עצמו מטמאהוא הוא, הוא טהור מלהכשירשפ"ח מ"א ) ן שטהור ( כבית שמאי וכמשנה להל שמטמא ואיננו מכשיר , השרץ מתואר כחריגן אבל התלמוד מקשה על הסבר זה שכ . גם השרץ למרות דברי התלמוד . שהצענון וחזרנו להסבר הראשו . הסבר זה נדחהןאם כ . לקבל טומאה . והקביעה שה...
אל הספר