פרק תשיעי | טכנולוגיות של תרגום קולקטיבי 168 סמוי ואינו יכול להגיב . הניסוחים הללו מבטאים את השקפתו של בכטין, שראה בדיאלוגיזם את המאפיין העיקרי של הרומן, וסבר כי החיים הם דיאלוגיים במהותם ומטרת הדיאלוג אינה בהכרח להסכים על עמדה משותפת אלא על הבנה הדדית . בדומה, מרטין בובר מקצה לדיאלוג עמדה מרכזית בתיאולוגיה שלו, בעיקר בספרו אני ואתה . הוא ראה בדיאלוג תנאי מוקדם לקשר אותנטי בין אדם לאדם ובין האדם לאלוהים . כאן יש להזכיר כמובן גם את פרנץ רוזנצווייג 1 רוזנצווייג בספרו כוכב הגאולה, שבו הציג את תבנית החשיבה הדיאלוגית שלו . האמין כי כל דיאלוג הוא גם סוג של תרגום, ואף נתן ביטוי לרעיונות הללו במוסד החינוכי שהקים בפרנקפורט . תרגום דיאלוגי מחלץ אותנו מכתונת המשוגעים של "נאמנות ( למקור ) " מול "בגידה", המלווה את תולדות התרגום למן העת העתיקה והפכה למודל גנרי שמגדיר את אמות המידה האתיות של התרגום . המקרים שאציג בפרק זה הם בגדר ניסויים חלקיים שמבוססים על פרקטיקה ועוד זקוקים לשכלול, אולם כולם מבוססים על עבודה בצוותים דו-לאומיים, ובכולם מתקיים דיאלוג בין אנשי צוות התרגום ולעיתים קרובות הוא כולל גם את ...
אל הספר