96 ג'וקו וילינק ולייף באבין ו- Mk46 . ירינו מטחי אש עצומים לעבר הבזקי הירי של כלי הנשק של האויב . הוריתי למפעיל מטול רימונים M79 לירות כמה רימוני תאורה בקוטר 40 מ"מ כדי שנוכל לזהות טוב יותר את המטרות . לייף היה על הגג לצדי, עסוק בירי ובניתוב האש . לוחם אריות הים שהיה לידו רוקן שתי חגורות של מאה כדורים, והתרמילים הריקים שהתעופפו מהמקלע שלו נחתו סביבנו על הגג בקול צלצול מתכתי . כולם ירו ונהנו מכל רגע . אנשים רוקנו כמויות אדירות של תחמושת לעבר האויב, והיו הרבה צחוקים . עד מהרה נסוגו לוחמי האויב שנותרו בחיים, וההתקפה שככה . מקלען אריות הים הסתכל סביב וחייך . "זאת הפעם השלישית שאני מוצב בעיראק," אמר המקלען בהתרגשות, "וזאת הפעם הראשונה שאני משתמש במקלע בקרב . " זה היה היום הראשון שלו בשטח, ברמאדי . לייף, כמה מהמנהיגים המרכזיים האחרים ואני כבר נמצאנו שם שבוע, אבל רוב אריות הים של יחידת המשימה ברוזר הגיעו למחנה ממש באותו היום . עם כל כמה שנהנינו מהירי מהגג, זאת היתה תזכורת חשובה לכל אנשי יחידת המשימה ברוזר . הגענו לרמאדי — עיר שכולה אזור מלחמה, אחד המקומות האלימים ביותר בעיראק . מי שכבר שירתו ...
אל הספר