4.1. רקע היסטורי ומשפטי

78פרק 4 | רבנות ודיינות : בין הנהגה ציבורית ופוליטית לתפקיד שיפוטי הוסדר מעמדה של מועצת הרבנות הראשית כבית דין לערעורים בלבד, והיא חדלה לשמש בתפקיד של בית דין בערכאה ראשונה כפי ששימשה בשנותיה הראשונות . 180 לאחר קום המדינה המליצה הוועדה לחקירת סדרי בתי הדין הרבניים לישראל, שמינה שר הדתות, להפריד בין תפקידי הרבנות והדיינות, המלצה שאכן יושמה בחוק הדיינים, תשט"ו - 1955 . 181 בתקופת המנדט שימשה אפוא לשכת הרבנות המקומית בית הדין המקומי, ולמועצת הרבנות הראשית היה תפקיד של פיקוח עליה . חוק הדיינים החדש הסדיר הליך נפרד למינוי דיינים בבתי דין אזוריים, וכמו כן הוקם בית דין עליון לערעורים ( בית הדין הגדול ) , נפרד ממועצת הרבנות הראשית . 182 ואולם ההפרדה לא הייתה מוחלטת . החוק קבע כי שני הרבנים הראשיים לישראל ישמשו דיינים בבית הדין הגדול — אחד מהם כנשיא בית הדין . בחוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם - 1980 — שהסדיר את מינוי הרבנים הראשיים לפרק זמן קצוב של עשר שנים — נקבע כי הרבנים הראשיים יכהנו בתפקיד לסירוגין ; כל אחד מהם יכהן חמש שנים ברציפות בתפקיד נשיא בית הדין הגדול וחמש שנים ברציפות בתפקיד נשיא ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר