'המשחק בקוביה' — היחס להימורים בספרות הרבנית

375 שחוק הגורל 18 בהשפעת תרבויות אלו אנו מוצאים בספרות חז"ל התייחסות ל'משחקים בקוביא' . המזל . הממצאים הארכאולוגיים שופכים אור נוסף על תפוצת השימוש בקוביות משחק גם בארץ ישראל בימי הבית השני : קוביות משחק נתגלו באתרים שונים בארץ ישראל, ביניהם בקבר יאסון, בעיר העליונה של ירושלים, במצדה ואף בשפוכת השיפוצים הנערכים כעת 19 בהר הבית . המשחק בקובייה פסול לעדות — למקורו של הדין התנאי לצד המשחק החובבני והמזדמן בקובייה אנו מתוודעים במקורות לקבוצת שחקנים שהקובייה הפכה לעיסוקם המרכזי והגדירה את אישיותם — 'המשחקים בקוביא' או 'הקוביוסטוסים' . בדיון שלהלן ברצוני להראות כי אלו נתפסו כשייכים לקבוצה א-סוציאלית החשודה ברמאות ובגזל . יתרה מזאת, הם היו עבריינים על פי החוק הרומי, אך לא על פי התורה, שלא הכירה את התופעה . עבריינים אלו נפסלו לעדות על ידי חכמים . פסול המשחק בקובייה מופיע פעמיים במשנה . בראש השנה א, ח הוא מופיע ללא הסתייגות . לעומת זאת משנת סנהדרין ג, ג פורסת מחלוקת בין תנא קמא ( המזוהה עם 'חכמים' ) לבין ר' יהודה : ואלו הן הפסולין : המשחק בקוביא . . . אמר רבי יהודה אימתי ? בזמן שאין לו אומנות אל...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון שלום הרטמן