פ ר ק ז 500 מסכת גיטין דיון דומה מצוי בירושלמי כאן ( מט ע"א ) . אנו מצטטים לפי נוסח הדפוס שבמקרה זה נראה שלם ומובן יותר . בסוגריים הקטע החסר בנוסח ונציה : 1 . אמר רבי חייה בר' בא . א . בחייו והוא שתשמשינו כל צורכו . והוא שתניקי כל צורכו . ב . לאחר מיתה אפילו לא הניקתו כל צורכו . אפילו לא שימשתו כל צורכו . אלא אפילו שימשתו שעה אחת . אפילו הניקתו שעה אחת . 2 . [ רבי שמעון בן לקיש אמר א . בחייו אפילו לא שימשתו כל צורכו . אפילו לא הניקתו כל צורכו . אלא אפילו שימשתו שעה אחת . אפילו הניקתו שעה אחת . ב . לאחר מיתה אפילו לא שימשתו ולא הניקתו כלום ] . ברור מהירושלמי שיש מחלוקת בין האמוראים, והגמרא שואלת הרי ריש לקיש חולק על המשנה ומתרצת "בשכר מניקה שנו" כלומר המשנה איננה מדברת על תקופת ההנקה, האישה איננה חייבת להניק את בנה יותר מיום אחד, אלא שהתנאי הוא שתשלם את דמי ההנקה, וזה תנאי כספי שיש לו ערך כספי מוגדר . כפשוטו אכן ריש לקיש שונה מהמשנה, הוא קרוב לברייתא שהובאה בבבלי ומתקבלת טבלה כזאת : על מנת שתניקי את בני הבן נפטר ( או התבגר ) הילד יונק מקבלת גט ללא הנקהחייבת להניק כל צרכומשנה מקבלת גט אפ...
אל הספר