דיפרנציאציה, טיפוסיות, אגביות

180 מלחמת הריאליזם על נפשו אחת הסיבות לדיון בדגמי המפתח ששימשו את מאפו ברומן זה הייתה הגלריה האנושית-מסורתית שאפיינה אותו . הרב הדקדקן, קבצני העיר, השדכן, פרנס הקהילה המושחת והפונדק, שאותו מנהלת ביד רמה פונדקאית שידהּ בכול — הם חלק אינטגרלי מתפאורת היצירה . עם זאת קשה להכריע בשאלה האם אפיון חברתי זה נענה למוסכמות הריאליזם ( ואפילו הריאליזם הטיפוסי, שעניינו ביצירת אפיון סוגי- חברתי מוכלל ) , או שמא יש בכך מסימני הקטגוריזציה הסכמתית של הנאו-קלאסיקה ; קטגוריזציה שמחלישה את רושם הריאליזם של המתואר משום שהיא נדרשת לשבח או להוקעה של תכונות, ולא של בני אדם מורכבים . למגמה זו מסייעים שמות הדמויות, החותרים תחת העיצוב הנסיבתי המדוקדק באמצעות אנלוגיה ישרה ( געל וירוחם, למשל ) או אנלוגיה ניגודית ( צדוק ) . מכאן התרשמותו של יוסף קלוזנר, כי "תפס האמן שבמאפו את הסוגים של יהודי-זמנו ותאר אותם כסמלים, אבל לא תפס את הפרטים ואת הטיפוסים, את גוני-הגונים המורכבים שביהדות של דורו ושל הדור שקדם לו . " 69 עם זאת במקרים אחדים ניכר בוודאות כי האפשרות הראשונה היא הנכונה . כך למשל בתיאור דמותו של אבנר, שאימץ לו א...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד