נגד האי־בהירות

[ 39 ] נ ג ד ה א י-ב ה יר ו ת לדבר בשפה מיוחדת, השירה אינה יכולה לעשות זאת . המילים אינן סימנים צרופים בעבור המשורר . הסימבוליסטים יהיו מן הסתם הראשונים להסכים עימנו כי מה שכל מילה ומילה משמרת, בתבניתה או בהרמוניה שלה, מן הקסם של מקורה או מן הגדולה של עברה, יש לו על דמיוננו ועל רגישותנו כוח של אזכור גדול לפחות כמו כוחה של המשמעות המדוקדקת שלה . זיקות עתיקות ומסתוריות אלה בין שפת אימנו ובין רגישותנו הן אלה אשר, במקום שפה מקובלת כמו השפות הזרות, יוצרות מעין מוזיקה כמוסה שהמשורר יכול לרונן בנו בעונג שאין כמוהו . הוא מצעיר מילה בהשתמשו בה במשמעות ישנה, הוא מתנודד בין שני דימויים שונים זה מזה של ההרמוניות שנשכחו, הוא מאפשר לנו, מדי רגע, לנשום בהנאה ובנועם את ניחוח אדמת המולדת . בזה טמון עבורנו קסם המולדת של הדיבור הצרפתי — מה שמביעה היום כמדומה שפתו של אנטול פראנס, 30 כיוון שהוא אחד הבודדים הרוצה או היודע עדיין להשתמש בה . המשורר מוותר על הכוח 30 Anatole France ( 1844 - 1924 ) , משורר וסופר צרפתי נודע . חתן פרס נובל לספרות, 1921 . מ ר ס ל פ ר ו ס ט [ 40 ] המצודד להעיר יפהפיות נרדמות 31 רבות...  אל הספר