פרק ראשון - משבר החינוך ההומניסטי (במקום מבוא)

10 | להמשיך את השיחה : הזמנה לחינוך הומניסטי שולל באמצעות פרסום ותעמולה . הם לא קיבלו חינוך במידה הדרושה כדי להתנגד למי ששוללים מהם את הכוח הפוליטי שהחינוך היה אמור 1 להעניק להם . ( 9 - 8 . Hutchins, 1953, pp ) . כמה שנים אחר כך הכריז ספר בריטי קטן, אסופת מאמרים בעריכת ההיסטוריון ג׳והן פלמב, על המשבר כבר בכותרתו : Plumb, ( Crisis in the Humanities 1964 ) . יואב רינון, איש החוג לספרות והחוג ללימודים קלסיים באוניברסיטה העברית, חזר כהד על הכותרת הזאת בעברית יובל שנים מאוחר יותר בספרו המצוין משבר מדעי הרוח ( רינון, 2014 ) . ושוב באמריקה, אישים כמו מורטימר אדלר, אלן בלום, ניל פוסטמן ומרתה נוסבאום מתריעים שוב ושוב, עשור אחר עשור, על הקץ הקרוב של העיסוק הציבורי בהומניסטיקה ועל ההשלכות החמורות הצפויות מכך . האזהרות החוזרות ונשנות האלה תומכות, לכאורה, בהשערה שהמשבר היה שם תמיד ויהיה שם לנצח, ולכן, אולי, אין אנו צריכים לראות בו משבר . נראה שמשהו מעין זה נרמז בדבריו של שמואל שקולניקוב, שכתב “ההומניזם כדרישה ( ולא כתנועה תרבותית בלבד ) , פניו תמיד נגד הזרם . כך הוא היה בשיאו, ברנסאנס, כך הוא היה ב...  אל הספר