509 ‑ אמתההלכה, כפי שנצרכת לדורו . לא אמת מוחלטת, כי אם "אמת לאמיתה" סובייקטיבית המתאימה להקשר, לזמן ולמקום . סקרנו במהלך הפרק את המתח המתמיד בין ציר "השימור" לציר "החידוש" בסוגיות של כללי פסיקה מול שיקול הדעת של הפוסק, פוסקים ראשונים מול אחרונים, דעת יחיד מול דעת הרוב, מרחב הסטייה מפסקי השולחן ערוך, פסיקה קהילתית מול פסיקה ציבורית, קולא מול חומרא, שביל הזהב מול "המדרון החלקלק" ושימוש ב"שיקולי ‑ על" להתמודדות עם אתגרי המציאות . כפי שנטען לאורך הפרק, המתח הבריא הזה הוא נשמתה של ההלכה ובמרווח הצר הזה נמצא 510 פוסק ההלכה, כפי שמתאר הרב שג"ר : במרווח הזה שבין הנחיה הלכתית מטא ‑ היסטורית ובין מציאות חברתית יחסית עומד הפוסק, ובו הוא עשוי למצוא את היישום הנכון של מצוות התורה במציאות המשתנית . הפוסק צריך לשמור על הסדר הסימבולי הנכון של דיני התורה, אך כאמור סדר זה יכול להתגלם במציאות באופנים משתנים . את אמצעיו של הפוסק הזכרנו : הפרשנות, החידוש והתקנה . כל ניסיון לאכוף את ההלכה באופן נוקשה ודוגמטי על מציאות שהשתנתה לחלוטין, סופו להביא לידי אלימות . ומצד שני אימוץ ערכי הזמן כצורתם פירושו ויתור על...
אל הספר