62 מתרחשת בתחומי הערים, ובייחוד בערים המתאפיינות בגיוון רב ( Jacobs, Galeser et al, 1992 ; 1969 ) . אי לכך, הדרך שבה הערים מתפקדות היא בעלת חשיבות מרכזית כאשר אנו באים לדון בנושא הקיימוּת . הדיונים שהתנהלו עד כה על הקשר שבין ערים לקיימוּתֹנטוּ להתמקד במבנה העיר — בעיקר במידת הקומפקטיות שלה, כאשר הדגש הוּשם על סך צריכת האנרגיה בערים ( וכתוצאה מכך פליטת מזהמי אוויר וגזי החממה ) ( Mindali et al, 2004 ; Breheny, 1995 ; Anderson et al, 1996 ) , ועל סך תחלופת החומרים ( המטבוליזם ) בעיר ( 1999 Newman, ) . אבל מחקרים אלה העלו גם שמידת ההשפעה של מבנה הערים על פליטת האנרגיה אינו וודאי, וכנראה גם אינו גדול במיוחד . יתר על כן, בשל קצב השינוי האיטי של מבנה הערים בעולם המפותח, משתנה זה אינו יעיל כאשר באים להשפיע על השימוש באנרגיה . מעבר לכך, היקף השימוש באנרגיה אינו הפרמטר היחידי, ואולי גם לא המרכזי, כאשר באים לדון בממדיה הרבים של הקיימוּת . מדברים אלה עולה שלערים יש חשיבות מרכזית מנקודת הראות של קיימוּת, שכן הן הליבה הכלכלית, בהן מתגורר החלק הארי של האוכלוסייה, ולכן נוצרים במסגרתן הלחצים הסביבתיים ...
אל הספר