168 כלי אחד-עשר מישהו : אישה זרה עשתה עבורו מחווה של טוּב שזעזעה אותו בישירות הפשוטה שלה . תוך כדי החוויה הנעימה של החום האנושי, המחשבה שעלתה אצלו היתה — יש אנשים טובים בעולם . ההמשך היה רצון שלו להיות אחד מהאנשים הטובים ולהחזיר לאחרים טוּב דומה, מה שעשה גם הוא אחר כך . התגובה שלו מבטאת חלק מהכוח המרפא של האהבה ( 1967 Sorokin, ) . הטוב שחוזר אלינו כשאנחנו זוכים לקבל אהבה באמצעות נתינה אנושית, כמו שתיארתי, החוויה נפלאה . בלי אבָל ובלי סייגים . אולם החוויה תלויה במה שמישהו אחר העניק לנו, כלומר מקורה במשהו חיצוני, בהתנהגות המעניקה שהופנתה כלפינו, שיכולה לעורר גם את האהבה שקיימת בנו . האם אנחנו מסוגלים לעורר חוויית טוּב בתוכנו, בלי שנהיה תלויים בהתנהגות הטובה של מישהו אחר ? נשמע כמו אתגר, אבל מתברר שהוא פשוט מאוד, אולי פשוט יותר מכל הכלים שתיארנו עד עכשיו . כל כך פשוט, ולכן הריכוז העצמי שלנו מיד נבהל ומתקומם ויעשה הכול כדי שלא נשתמש בכלי "להרבות טוב", שמציע לנו בבת אחת חריגה מעצמנו . הכלי הוא יחסית מתקדם, כשכבר יש לנו יכולת להבחין בריכוז העצמי והתעוררה אצלנו שאיפה ברורה לחרוג ממנו, ויש לנו...
אל הספר