פרק שני : תיאוריות סוציולוגיותפאנתרופולוגיות כמסגרת לפרשנות טקסטים 43 הלכה" ולא אכנס כאן להבחנות שחוקרים בעלי גישות שונות הזינו את המושג . אפשר לומר כי המשותף לכולם הוא על דרך השלילה : המטה-הלכה אינה עוסקת בשיח ההלכתי כשלעצמו אלא בגורמים חוץ-הלכתיים, מסוגים שונים, סמויים 9 , שניתח וגלויים, המבקשים להסביר את מהות השיח ההלכתי . בעקבות רוזנק בהרחבה את טיבו של המחקר המטה-הלכתי, אני מציין כאן שתי גישות בתחום המטה-הלכה : האחת, מטה-הלכה פנימית, שהיא פורמליסטית ופוזיטיביסטית, כמו השיטה הפילולוגית, והשנייה, מטה-הלכה חיצונית העוסקת בחשיפת תפיסות עולם ואסכולות העומדות מאחורי מדיניות הפסיקה . אני מוצא את מקומי בגישה השנייה שלטעמי מתייחסת להלכה כמו שהפילוסופיה של המדע מתייחסת למדע, דהיינו, בגילוי ההנחות שמאחורי המחקר המדעי . לפני חוקר המבקש לנסח תיאוריה על החברה האנושית עומדת הדילמה כיצד לקשור את העובדות באמצעות תיאוריה . לשם כך עליו להסתייע ב"מפת דרכים", או בפרדיגמה תיאורטית, שהיא פרֵה-מדעית . הפרדיגמה התיאורטית היא הדימוי הבסיסי שיש לנו על החברה המנחֶה את החשיבה ואת המחקר . חוקרים שונים עשויים לצ...
אל הספר