פ ר ק ח 412 מסכת נדרים ליום הבא . אבל ב"לשון בני אדם" הערב נמשך אחר היום . הירושלמי מתדיין מהי באמת לשון בני אדם בעניין זה, ונראה שבשפת היום-יום הילכו שתי הנוסחאות . התלמוד הבבלי מוסיף כאן עיקרון החשוב לו : "לכשתחשך – צריך שאלה לחכם" ( ס ע"א ) . מההמשך ברור שהשאלה אינה כדי לברר מה הדין, אלא כדי להתיר את הנדר, וזאת במסגרת ההתנגדות לנדרים . משפט זה נוסף על משניות שונות, ומן הסתם נאמר במקורו רק על אחת הסוגיות והועבר לכל המקומות שהעורכים חשבו שהוא רלוונטי בהם . תפקיד החכם להקשות על הנודר ולהטיף לו מוסר על שנדר . פרשנות זו אינה בלשון המשנה . היא משקפת את התביעה להעצים את כוחו, תפקידו ואחריותו של החכם בבבל, אפילו בתחום כזה שחכמי בבל מיעטו לעסוק בו, אף שההסתייגות מנדרים עולה מעט גם בספרות התנאים, כפי שראינו במבוא . שבת זו – אם אמר שלא יאכל בכל השבוע . "שבת" בלשון חכמים היא שבוע . אסור בכל השבת ושבת שעברה – כך בכתב היד, אבל בשוליים תוקן 1 לפי פירוש זה עליו לשמור את הנדר בכל השבוע, והשבת והשבת לשעבר . שתבוא דינה לשעבר, כלומר כימי השבוע ( ואסור ) . השבוע מתחיל ביום הראשון ומסתיים בסוף השבת ( שהי...
אל הספר