מ ש נ ה א מסכת נדרים 89 בעצם אינם קובעים מהי לשון נדר ( מה ראוי היה שייחשב כלשון נדר, או לא להיחשב ככזה ) , אלא מגדירים את הלשון המקובלת שנוסחה ברחוב ( ולא בבית המדרש התיאורטי ) . הבבלי מנסה לקבוע הגדרה שיטתית משפטית, בבחינת תוספת להסבר האחרון הצענו, "עד שידור בדבר הנדור" ( יד ע"א ) , כלומר בדבר שאיסורו נובע מהנדר, ולא במה שאסור מהתורה . הסבר זה הפך לאבן פינה בפרשנות המסורתית העוקבת אחר הבבלי . ברם, ההסבר מסביר אולי חלק קטן מהמקרים, אך עדיין אינו מסביר מה בין "עבודה זרה" לבין "נותר", הרי שניהם אסורים מהתורה, ואילו הנודר כ"בשר חזיר" הרי זה מותר, והנודר ב"נותר" הרי זה נדר, זאת ועוד, להלן נראה שאם נדר ממצווה שבתורה הנדר תקף, ואם כי עליו אמנם לקיים את המצווה אך גם ייחשב כמי שעבר על נדרו . אם כן, נדר בדבר האסור ( כגון 'כבשר חזיר' ) תקף לכל דבר . הירושלמי אינו מעלה הסבר זה, והמונח "דבר הנדור" אינו מצוי בו . כעבודה זרה כנבילות כטריפות כשקצין כרמשין – כל אלו אינם לשונות נדר אף על פי שתוכנם המילולי מהווה הכרזה על התרחקות ואיסור אכילה . להסבר העקרוני ( 'לשון נדר' ) יש לדעתנו להוסיף מרכיב . ההבדל...
אל הספר