אתי אלון לא הגיעה למשטרה כדי להציע עסקת טיעון או לנסות להציל את ראשה . היא הודתה ללא תנאי . לא היה באפשרותה גם להציע להשיב ולו חלק קטן מכספי המעילה . רובם המכריע כבר אבדו ונטמעו במערכות המשומנות של ארגוני הפשיעה, השוק האפור ומלביני ההון . הם לא שימשו אותה כדי 398 נגזלו עללשפר את רמת חייה או להבטיח את עתיד ילדיה . הכספים כולם ידה למטרה אחת : לממן את ההימורים - ובעיקר את חובות ההימורים - של אחיה עופר מקסימוב . לאחר שנרגעו מההלם הראשוני, היה על החוקרים לערוך כמה שיחות טלפון דחופות . אחד הראשונים לקבל שיחה כזאת היה מנהל הבנק למסחר, משה ליבוביץ' . כששמע ליבוביץ' על סכומי המעילה, היה בטוח שמישהו מנסה למתוח אותו, אבל השוטרים, לצערו, היו רציניים . הוא מיד דיווח על המעילה 399 טל היה המום לא פחות ממנו . הוא היה למפקח על הבנקים, ד"ר יצחק טל . משוכנע שבמשמרת שלו דבר כזה לא יוכל לקרות . בימים הבאים שיחלפו 400 ויש אף שיקראו להתפטרותו, אך לצד כל תימתח עליו ביקורת קשה ביותר אלה ניתן לומר לזכותו כי במידה רבה אנשיו הם שתרמו לחשיפת הפרשה, גם אם באיחור עצום : עוד טרם התוודותה של אתי אלון, נמצא הבנק למסחר ...
אל הספר