מייקל צ׳כוב 274 1 . השודדים בגבול נטוש בין שתי מדינות זרות עומדת מסבאה קטנה ועגומה . זהו ליל חורף, סוער וקר במיוחד . החדר הראשי של המסבאה אפלולי ומלא עשן, מלוכלך ומוזנח . הרצפה מכוסה בדלי סיגריות ושולחנות האוכל הארוכים והריקים מלוכלכים בעובש משאריות אוכל ושתייה . בחדר מפוזרים כמה אנשים ונשים בגילים שונים ומעבירים את הזמן . פניהם, מלבושם והגישה של רובם עגמומיים ולא חברותיים כמו סביבתם . חלק מהם שוכבים מסביב משועממים, חלק מהלכים סביב ללא מטרה, חלק משחקים קלפים, חלק עסוקים בלגלוג עצל ובמריבות חסרות חשיבות שלעולם לא ייפתרו, ועוד אחרים מפגינים את אדישותם על ידי זמזום רך או באמצעות שריקה שקטה . ועם זאת, נראה שהם חסרי מנוח וממתינים למשהו . מפעם לפעם מישהו מהם מגניב מבט חשאי אל מחוץ לחלון או משתיק את הקולות הנוהמים, או פותח מעט את הדלת כדי להקשיב . אווירה של ציפייה גדלה ומתעצמת מרגע לרגע, וכך מתגלות הדמויות כחבורת שודדים האורבת לתאגיד בינלאומי גדול . הם מומחים בלכידת סוחרים מצליחים שמעבירים את הסחורה היקרה שלהם דרך הגבול הקרוב . הם קיבלו מידע על כך שהלילה יעבור את הגבול רכב עמוס בסחורה, ועקב ה...
אל הספר