העיר אפשרה גם לנשים מהמעמדות הנמוכים לעסוק במגוון של מקצועות שהעיסוק בהם מחוצה לה היה בלתי אפשרי . כך נוצרו עבורן הזדמנויות לעצמאות כלכלית ואף מרחבית שמאפשרת ניעות . עם אלה נמנו מקצועות הקשורים באמנויות העממיות , כמו זמרה , ריקוד ונגינה . חשוב לציין כי המידע שבידינו על עיסוקים אלה ואחרים ועל הנשים שעסקו בהם מצומצם ומוגבל , בעיקר בשל היותן נשים , והוא נשאב בעיקר מספרי זיכרונות ואוטוביוגרפיות , ראיונות בעל פה ובאופן חלקי גם מהפרוטוקולים ( סג ' ל ) של בתי הדין השרעיים . נשים שעסקו בזמרה , בריקוד ובנגינה נקראו ג ' נאכי (ﺟﻧﺎﻛﻲ; וביחיד ג ' נכיה , ﺟﻧﻛﻳﺔ) , שם הלקוח משמו של כלי מיתרים עתיק ( ג ' נכ ) , שמקורו כנראה בתרבות האשורית והפרעונית . תופעה אורבנית זו הייתה מוכרת בכמה ערים בפלסטין : ביפו , בירושלים , בשכם ובחיפה , וראשיתה , כפי שעולה מפרוטוקולים של . 113 המידע על הימצאותן של נשים כאלה בירושלים מופיע ביומנים של המוזיקאי ואצף אלג ' והריה , שחי בירושלים בשלהי התקופה העות ' מאנית ובתקופת המנדט הבריטי . הם התפרסמו בשני כרכים בעריכת סלים תמארי ועצאם נצאר . ראו תמארי ונצאר ; 2003 נצאר ותמארי ....
אל הספר