משנחתמו הסכמי שביתת הנשק והחלו השחרורים הגדולים של חיילי תש “ ח , שוב לא עמד ד “ ר שיבא בפני הלחץ הגובר של האוצר ושל מערך הבריאות האזרחי , שנזקק נואשות לצוות הרפואי שעדיין שרת בצבא . כדי לשמור למצער על חלקו של המערך המפואר שהקים , הציע שיבא לאשפז בבתי החולים הצבאיים גם אזרחים . הוא כתב : ‘ שנת 1949 תחייב אותנו לנצל את מה שהושקע בעמל ובכסף בהקמת בתי חולים של הצבא , למען הצבא , יהיה עכשיו [ צורך ] להקדישו למען הצבא ולמען היישוב ‘ . ב 31 . 7 . 1949 הורה הרמטכ “ ל לראש חיל הרפואה להגיש לו , תוך שבועיים , תכנית מפורטת על המבנה המעודכן של השירות . מאחר שבאותו מועד טרם סוכם על היקפו של הצבא הסדיר , ביקש רב אלוף דורי להגיש שתי גרסאות לתכנית : אחת לצבא בהיקף של 38 , 000 איש , והאחרת 22 , 000 — איש . כן דרש לפרט את תהליך הירידה ההדרגתית מהרמה הראשונה לשנייה , כלומר לפרק חלק נכבד של המערך הקיים .
אל הספר