באותם ימים של אוגוסט וספטמבר לא היתה לגרמניה כל כוונה לדחוף את טורקיה למלחמה באופן מיידי . מכיוון שבאותו זמן היה לי עניין רב בטובת העם הטורקי ובשמירת השלום , טלגרפתי לוושינגטון וביקשתי רשות להפעיל את השפעתי כדי לשמור שטורקיה תישאר ניטרלית . שגרירי אנגליה וצרפת הקדישו את כל מאמציהם למניעת ההצטרפות של טורקיה למלחמה , כך שידעתי כי התערבותי בעניין זה תשׂמח את הממשלה הבריטית . ואולם גרמניה היתה עלולה לראות בכל התערבות מצדי חלק ממהלך של הפרת הניטרליות האמריקאית , ולכן שאלתי את ונגנהיים אם יש לו התנגדות . תשובתו הפתיעה אותי מעט , אם כי במהרה הבנתי מה עמד מאחוריה . " שום התנגדות , " אמר . " גרמניה רוצה יותר מכל שטורקיה תישאר ניטרלית . " אין ספק שמדיניותה של טורקיה באותו שלב התאימה בדיוק לתוכניות הגרמנים . ונגנהיים חיזק בהתמדה את שליטתו על הקבינט הטורקי , וטורקיה התנהלה בנתיב ששירת את מטרות הגרמנים . מדיניותה היתה לשמור את מדינות ההסכמה במתח , כך שבכל יום נאלצו לנחש מחדש מה תהיה עמדתה של טורקיה – האם תישאר ניטרלית או שתצטרף למלחמה לצד גרמניה . עקב חוסר הוודאות העצום לגבי עמדתה של טורקיה נאלצה ר...
אל הספר