היה מקום אחד שלא הורגשה בו שום קדרות על עסקת האוניות . מקום זה היה השגרירות הגרמנית . ה " הצלחה " הכבירה הכניסה את ונגנהיים הנרגש למצב של שיכרון חושים מוחלט , והשתלשלות האירועים הבאים הביאה אותו להתפרצות זעם מטורפת בנוסח טווטוני ( furor . ( Teutonicus " גייבּן " ו " ברסלאו " הגיעו כמעט באותו זמן שהגרמנים כבשו את ליאז ' , נאמוּר , וערים בלגיות נוספות . כעת הגיע תור הפלישה לצרפת ומסע הניצחון המזורז לעבר פריז . בהיותו לוחם פרוסי בכל רמ " ח אבריו , ונגנהיים ראה בכל האירועים הללו את התגשמותו של חלום בן ארבעים שנה . באותה עת עדיין התגוררנו כולנו בשגרירויות הקיץ שעל חוף הבוספורוס . לגרמניה היה שם פארק נהדר , שהסולטאן בכבודו ובעצמו העניק במתנה לממשלת הקייזר ; אך משום מה לא נראה כי ונגנהיים מצליח ליהנות במפקדתו באותם ימי הקיץ . מול השגרירות הגרמנית , ברחוב , עמד ביתן שמירה קטן במרחק של פחות משישה מטרים משפת הבוספורוס השוצפת , ובחזיתו ספסל אבן . הספסל נועד לשמש כמקום מנוחה לשומר , אך נראה כי ונגנהיים רוחש לו חיבה מיוחדת . אזכור תמיד את דמותו של הדיפלומט הגרמני באותם ימים מרגשים שלפני הקרב על המא...
אל הספר