בדברים הבאים אנסה לחלץ את יחסן של משפחות ישראליות ערביות פלסטינאיות למולדת הישראלית על מנת להציבו ולבחנו מול , או לצד , אופי הפטריוטיזם שאליו מכוון החינוך הממלכתי , ושאותו פגשנו בפרק קודם . מכאן שבתוך הים הרחב והגלי של יחסי יהודים וערבים בישראל , הפרק שלפניכם מאיר רק על פיסת מים צרה . הוא יצטמצם לנקודת המבט הביקורתית שנוגעת לעניין הפטריוטי , גם אם ודאי שקיים בשיח הפנימי הישראלי ערבי פלסטינאי יחס ביקורתי שמופנה כלפי מישורים מגוונים בחיי מדינת ישראל ( כגון אי שוויון מול היהודים בתחומים רבים ובהם אי שוויון בהקצאת קרקעות ; הפליה בתקציבים ; שיעור מועסקים קטן בשירות המדינה ; ובחינוך : צפיפות בכיתות , מחסור בכיתות , שיעור הזכאות לבגרות או שיעור הסטודנטים הערבים , בעיקר בתארים מתקדמים , וראו על כך למשל אצל סמוחה , ; 2013 רכס ורודניצקי , . ( 2013 כמו כן לא תתואר בדברים הבאים ביקורתה של החברה היהודית בישראל שמופנית כלפי האזרחים הערבים הפלסטינים – ואף לא ביקורת בדבר היעדר פטריוטיות במחנם . הטענה המרכזית שאעלה ואנמק בפרק זה היא ש " התלמיד הערבי נדרש לקבל מצב זה של הזדהות עם המדינה כאשר אופייה עמ...
אל הספר